בוקר טוב עולם...
עוד יום השתלמות בחולון. יגאל חמיש מרביץ בנו תורה ודעת, ומנסה להפוך אותנו למוכשרים יותר... אוי יגאל.. יגאל... אין ספק שאחרי כל יום הדרכה איתנו מגיעים לך יומיים של חופשה. ים המלח קורא לך...
בכיתה כולם שקועים בבלוג הראשון שלהם. חלקם ספקנים. חלקם שקועים במסך שלפניהם וחלקם ממהרים קדימה, כדי להעלות בלוג ראשון לאוויר העולם. חוויה! שמחה של ילדים קטנים. חלומות על קריירה מבטיחה.. פריצת דרך.. דברים שמעולם לא ידענו שנדע.. געגועים לליאורה ולחתול...
יגאל מתחיל להתייאש.. מכה על הלוח, בתקווה שירון (ברדה), שמעבר לקיר, יבוא להציל.
איזה ברק בעיניים..
יגאל נשבר ומודה: אני מתרגש.. מאמינה לו. איזו השקעה!
ואיך הגענו עד הלום?? הכל בזכות קורס מאתגר לניהול ידע בארגונים.
היום עובר, והרווחנו עוד פטנט שודאי ישמש אותנו להמשך הדרך. מי יודע? אולי יום אחד נהיה בלוגרים מדופלמים בזכותו של יגאל..
יגאל מותש. מסכן.. מוציא כל כך הרבה אנרגיה היום כדי להרביץ בנו תורה ודעת....
ולסיום, כחלק מהתרגול, וכאשר כוחותיו מאיימים לנטוש אותו, יגאל מתחנן שנשבץ בבלוג הראשון שלנו סרטון מסדנת התיאטרון של רמת השרון. אז הנה - לכבודו של יגאל:
כל הכבוד..... הצלחנו - אבל יגאל נותר ללא קול...
לא יעזור כלום: לוקחים אנשים בוגרים, מכניסים אותם לחדר עם ארבעה קירות, שולחנות ומורה - והם חוזרים תמיד להתנהגות מאפיינת של גיל 6. צחוקים. עיצבונים למורה. בדיחות. עצבים, ובקיצור - חזרנו לכיתה א'!
יגאל מתעקש שנשבץ בבלוג גם תמונה. אנחנו ממושמעים. משבצים תמונה:
אבל הוא לא נרגע... עכשיו תנסו לשבץ תמונה גם בדרך אחרת... אז אנחנו משבצים... (-:
יגאל לא מתייאש... כל אחד ואחת מאיתנו מקבלים שיעור פרטי. איזו סבלנות...
יגאל מאושר.... איזו הקלה...
איזה כייף........ יש לי בלוג!
לפני 16 שנים
אבל הוא לא נרגע... עכשיו תנסו לשבץ תמונה גם בדרך אחרת... אז אנחנו משבצים... 
דניה,
השבמחקכשאני קורא את זה, אני בטוח שאת חייבת לפתוח בלוג!....באמת.
בהצלחה רבה,
י ג א ל